מאמרים הפרעות בדיבור וגמגום – שיטת אלכסנדר עשויה לעזור כל סימפטום ספציפי עלול להיות השתקפות של דפוס כללי של שימוש לא ראוי בגוף מנקודת מבטה של שיטת אלכסנדר כל סימפטום ספציפי עלול להיות השתקפות של דפוס כללי של קואורדינציה לקויה או שימוש לא ראוי בגוף. הטכניקה עוסקת בתגובתו של האדם לגרוי ובמקרה של הגמגום - בגרוי לדבר. מטרתה להחזיר את האדם לרמה של קואורדינציה שתאפשר לו להפסיק את התגובה המורגלת שבמקרה הספציפי של גמגום היא שמובילה אליו. אלכסנדר לימד אנשים רבים שסבלו מהפרעות בדיבור ומגמגום בין התלמידים שהגיעו אליו היו כאלה שקיבלו שיעורים אצל מומחים שמטפלים בליקויי דיבור, ואשר עשו כמיטב יכולתם למלא אחר הוראותיהם ולהתאמן בתרגילים שניתנו להם. פרק שלם למגמגם בספרו "השימוש בעצמי" הקדיש אלכסנדר פרק שלם למגמגם*. אלכסנדר מתאר תלמיד חדש שהגיע אליו לאחר שקיבל שיעורים אצל מומחים לליקויי דיבור, ולמרות שהצליח לבצע את התרגילים עצמם נשאר הגמגום שלו בשיחה רגילה גרוע כשהיה, ובעיקר כאשר מיהר או התרגש. מהתבוננות בדרך שבה צעד התלמיד לתוך החדר והתיישב על הכיסא הבחין אלכסנדר שהשימוש הכללי שלו בגוף מזיק לו, וכאשר דיבר הבחין גם בשימוש לקוי בלשון ובשפתיים, וכן בפגמים מסוימים בשימוש בראש ובצוואר שכללו לחץ מוגבר על הקנה ומתח מוגזם בשרירי הפנים והצוואר. הגמגום הוא אחד הסימפטומים המעניינים ביותר של ליקוי כללי בתפיסה של שיטת אלכסנדר, ובציטוט מספרו - הגמגום הוא "אחד הסימפטומים הספציפיים המעניינים ביותר של ליקוי כללי, דהיינו, של כיוון שימוש לא נכון במנגנונים הפסיכו-פיזיים..." כלומר של בעיה הכוללת את השימוש בגוף כולו, וכי "הגמגום" הוא בעצם בחלקים רבים אחרים בגוף נוסף ללשון ולשפתיים. כפי שכותב אלכסנדר ומסביר: "בדרך כלל...אין מבחינים בפגמים האחרים הללו או שמתעלמים מהם, עד לנקודה שבה מתבטא התפקוד הלקוי במה שמכונה הפרעה 'פיזית' או 'מנטלית' כלשהי..." וזה כאשר הגמגום פוגע בעבודה ובקשרים עם הזולת, ואז אי אפשר יותר להתעלם ממנו. הדרך לתיקון – שינוי השימוש המורגל השגוי הגמגום נובע מהרגל של כיוון שימוש לא נכון בחלקי הגוף השונים, ולכן שיפור אפשרי על ידי שינוי כיוון השימוש המורגל והלא נכון והמרתו בכיוון מספק יותר של שימוש בפחות לחץ ומתח שרירים. על האדם המגמגם לעבוד על תיקון הכיוון הלקוי בשימוש הכללי שלו בגופו כצעד ראשון לריפוי ליקוייו בדיבור. בעבודה עם מורה לטכניקת אלכסנדר המורה לא ינסה לעבוד על בעיית הדיבור באופן ישיר, אלא יתמודד תחילה עם הדפוס הכללי של השימוש של התלמיד בעצמו לפני שיתמקד בסימפטומים הספציפיים והברורים יותר של הגמגום. בעזרת מגע יד עדין והסבר מילולי הוא יעורר את ערנותו של התלמיד לדפוסי המתח המיותר שהוא מפעיל בפעילותו ויגרום לשחרורו. אם יצליח התלמיד לגרום לשינויים באופן השימוש שלו בחלקי גופו השונים, בעקבות שינוי זה ישתפר אופן התפקוד הכללי של הגוף כולו, ובמהלכו עשוי הגמגום להשתפר ואף להעלם. במקרה של התלמיד שהזכרתי לעיל הצביע אלכסנדר בפניו על מספר סימפטומים מובהקים של השימוש הלקוי המורגל שלו בגופו, והם: הוא רגיל להפעיל בגוף כולו מאמץ שרירים מוגזם בכל פעם שהוא מנסה לדבר, וזהו הגורם המעכב בתפקוד הכללי של אברי גופו השונים, והוא אשר מונע ממנו כל אפשרות של שימוש יעיל בלשון ובשפתיים. ככל שהגביר את מתח השרירים המיוחד הזה של 'הרצון' לדבר בלי גמגום, כן הגדיל את מתח השרירים המוגזם ממילא, וכך הכשיל את עצמו בהשגת המטרה. הערכת תחושה לקויה התחושה היא האמצעי היחיד שעומד לרשותו של האדם להערכת מתח השרירים הדרוש לכל פעולה בגוף והיא אשר מזהה את מידת המתח שהוא רגיל להפעיל בדיבור, ומפרשת אותה כ'נכונה'. לעיתים תחושת 'הנכון' הזאת אינה אמינה היות שהיא קשורה בשימוש הלקוי המורגל בגוף המתבטאת בסימפטום של הגמגום. הדרך היחידה היא להתנסות חווית תחושה של דיבור בפחות מתח שרירים ובלי גמגום אינה מוכרת בדרך כלל לתלמיד שסובל מבעיית גמגום, והדרך היחידה היא להתנסות בה. חוויה זאת אפשר לחוות בלימוד טכניקת אלכסנדר בשותפות עם מורה. במשך הלימוד תשתפר בהדרגה אמינות התחושה הקשורה לשימוש שהוא עושה באברי גופו השונים, ועם הזמן ירכוש התלמיד מדד של מידת המתח הנדרשת לדיבור - להבדיל ממידת המתח המוגזמת הקשורה בגמגום. ההישגיות – מכשול לשיפור הדיבור מכשול נוסף העומד בפני התלמיד המגמגם הוא ההישגיות או כפי שאלכסנדר כינה אותה: הרגל 'רדיפת המטרה' ו'הרצון להרגיש שהוא פועל נכון'. לדוגמה: תרגילים לדיבור נכון יש בהם הצבת מטרה אשר יוצרת אמביציה להצליח בהם כשהמטרה היא הפסקת הגמגום. אמביציה זאת מייצרת שלא במודע שימוש במתח שרירים מוגזם עוד יותר מהמתח שהופעל טרם הצבת המטרה כי עצם הרצון להשיג את המטרה ולפעול נכון מחזיר את ההרגל הישן ובעקבותיו יחזור גם הגמגום. דהיינו - דווקא הרצון לפעול נכון לשם השגת המטרה מונע את השגתה. כדי להתקדם בעבודה המשותפת של מורה-תלמיד על התלמיד להתגבר על המכשול הזה. העבודה בשיטת אלכסנדר מלמדת כי הדרך אל המטרה היא החשובה, כלומר הבחנה במתח השרירים המוגזם, עצירה והשהייה, ורק אז מתן הנחיה לגוף לפעולה בפחות מתח שרירים. ההנחיה ניתנת בעזרת המחשבה. הפיקוד הראשוני והאפשרות לשקמו תגליתו הראשונה של אלכסנדר הייתה כי קיים 'מנגנון על' ששולט על פעולת כל מערכות הגוף לו קרא "הפיקוד הראשוני" The primary control זהו מנגנון מולד המציין את יחסי הגומלין הדינמיים בין הצוואר לראש ובין הראש לגו. מנגנון זה קובע את איכות השימוש והתפקוד של הגוף כולו, כלומר הוא קובע את מתח השרירים המופעל בכל פעולה של הגוף. מהתבוננות הסיק אלכסנדר כי אצל רוב בני האדם הצוואר מכווץ במידה כלשהי ומגביל את חופש התנועה של הראש, כך הוא לוחץ על הגב, מצמצם את חופש התנועה של הגוף ופוגם בתפקוד הכללי. אלכסנדר מצא דרך לשפר את הפיקוד הראשוני בתהליך של חשיבה. הוא פיתח הליך שבאמצעותו ניתן להנחות את הצוואר באופן מודע להיות חופשי כדי שיאפשר לכוון את הראש לפנים ולמעלה, ואז הגו יוכל להתארך ולהתרחב וכתוצאה מכך יפעלו כל מנגנוני הגוף באופן יותר חופשי: הנשימה והדיבור נעשים יותר קלים, התנועה נעשית יותר חופשית, קלה ומהנה, ובמקרה של הגמגום הוא עשוי להעלם. כאמור לעיל לאלכסנדר היו תלמידים עם הפרעות בדיבור וגמגום - הוא מעיד בכתביו כי הצליח לעזור להם. כדאי לכם! טל: 054-6305672 * פ.מתיאס אלכסנדר,(2005, מהדורה ראשונה 1932), השימוש בעצמי טכניקת אלכסנדר. תרגום מאנגלית עפרה ברלך, ירושלים: הוצאת כרמל, עמ' 86-72 |
| • גילעד - סטודיו לשיטת אלכסנדר ולאימון אישי (קואצ'ינג) • טלפון: 054-6305672 • אתי סהר • הוד-השרון • |
| כל הזכויות שמורות לסטודיו גילעד © 2013 • הצהרת נגישות • האתר עוצב ונבנה על ידי |  |
