| |
שיטת אלכסנדר והאימון האישי – נקודות דמיון ביניהן
בלימודיי בקורס הכשרת המאמנים מצאתי נקודות דמיון רבות בין שיטת אלכסנדר והאימון האישי, והרי שתי השיטות עוסקות בתהליך של שינוי.
להלן נקודות הדמיון ביניהן שמצאתי:
| שיטת אלכסנדר |
האימון האישי |
| מטרה |
שינוי הרגלים
העברת הפעילות מפעילות אוטומטית לפעילות בשליטת המחשבה באמצעות מתן כיוונים לגוף לפעול. |
שינוי דפוסי מחשבה
זיהוי ושינוי הרגלי חשיבה אוטומטיים שאינם מועילים לנו או מעכבים אותנו. |
| הדרך |
| כשאנו משנים את התנאים שבהם אנחנו פועלים דברים ישתנו "כך מעצמם" |
| בטכניקת אלכסנדר נשנה:
הרגלי תנועה שגויים
מתח שרירים מיותר
מנוקשות פיזית – אחזקות שרירים ל– חופש תנועה
מסגירות ל– פתיחות
מהתנגדות ל– קבלה
מתקיעות ל– זרימה
מרעש פנימי ל– שקט
נרכוש הקשבה לגוף – ערנות ומודעות
מעצב/פחד מכאב/דיכאון – לשמחה וחיוניות
|
באימון האישי נשפר:
הערכה עצמית, ביטחון עצמי, דימוי עצמי, ערך עצמי
מחויבות לעצמי ולסביבה
לקיחת אחריות
הצבת גבולות
מפסימיות ל– אופטימיות - מחשבות חיוביות
אסרטיביות
דחיינות
משמעת עצמית ושליטה עצמית
הקשבה לעצמי ולסביבה
כוח רצון
חריצות
יצירתיות
מוטיבציה
מידתיות - הכול במידה
תלותיות
קבלת החלטות וביצוע
נחישות והתמדה
|
| חזרה לעצמנו – לשלמות שהייתה לנו בלידתנו |
| חזרה להרגלי התנועה הראשוניים שלנו שהיו לנו בילדותנו, ואשר איננו מכירים עוד כי איבדנו אותם בדרכנו. |
חזרה למי שהיינו מיועדים להיות לולא החינוך, הערכים, הנורמות, ה"כך צריך", ה"לא נעים" וה"מה יגידו". אנו מגלים מי אנחנו – אנחנו שאף פעם לא הכרנו וחוזרים לעצמנו האותנטי שהיינו אמורים להיות. |
| בתהליך החזרה הזה מגלים את החופש, קלות התנועה, השקט, הזרימה. הגוף והנפש נרגעים. |
בתהליך הגילוי העצמי מגלים את ה"יש" – העוצמות, הערכים, האמונות, דפוסי המחשבה וגם את המקומות החלשים שלנו ומחזקים אותם בעזרת העוצמות שלנו. |
| דמיון בין שתי השיטות |
| מורה-תלמיד |
מאמן -מתאמן |
| המורה/המאמן הוא שותף בגובה העיניים שמנחה ומלווה את התלמיד/המתאמן |
| בין המורה/המאמן לבין התלמיד/מתאמן מתקיימת מערכת יחסי אימון של שותפות.
שתי השיטות מושתתות על שיתוף פעולה ועל דיאלוג אמיתי בין מורה/מאמן לבין תלמיד/מתאמן.
|
| המורה והתלמיד עובדים כצוות לשיפור השימוש של התלמיד בעצמו. |
המאמן והמתאמן עובדים כצוות לטובת האג'נדה של המתאמן. |
| מפגש שותפות המבוסס על פגישות קבועות במטרה להגביר את מודעותו של התלמיד לשימוש בעצמו ולהרגלי התנועה שלו. |
מפגש שותפות המבוסס על פגישות קבועות במטרה להגביר את מודעות המתאמן לערכיו, לעוצמותיו, לכישוריו ולאמונותיו, ל"יש" שבו. |
מעבירים את הפעילות מפעילות אוטומטית לפעילות מודעת באמצעות המחשבה
השינון גורם לשינוי
|
| באמצעות התנועות החוזרות ונשנות בשילוב מתן הוראות לכיוונים בגוף נוצר שינוי ההרגלים. |
שינוי דפוסי החשיבה-פרדיגמות נעשה גם באמצעות שינון טקסט חלופי לפרדיגמה. לאורך זמן ובהתמדה ייווצר שינוי בדיוק כמו מתן ההוראות בטכניקת אלכסנדר. |
| גירוי ותגובה |
כלים
חמשת העקרונות נכנסים בין הגירוי והתגובה ככלים לשינוי ההרגל. כאשר אנחנו מזהים את ההרגל שלנו לפרש דברים בצורה מסוימת אנו עוצרים, משתהים, מבינים שהפרשנות המורגלת אינה טובה לנו, נותנים הוראה למוח לשנות את הפרשנות, ואז גם הרגש הנובע ממנה משתנה וכמובן התגובה שבעקבותיו - התגובה שיוצרת אירוע חדש. כך מסייעים חמשת העקרונות לקיים את מודל אפר"ת. |
כלי
מודל אפר"ת – פתח לשינוי. יש אירוע–גירוי לו אנחנו מגיבים בפרשנות שנובעת ממחשבות מורגלות ומאמונות שלנו. הפרשנות מובילה לרגש אשר מוביל לתגובה אשר יוצרת אירוע חדש. אם נשנה את הפרשנות שלנו לאירוע ישתנה גם הרגש בעקבותיה וכן התגובה ויווצר אירוע חדש שונה בתכלית. |
| תוצאה |
| חופש, שקט, זרימה, ערנות, מודעות, פתיחות, קבלה, שמחה. |
שיפור התחום הדרוש למתאמן (מהרשימה שלעיל) אשר בעזרתו יוכל להשיג את מטרותיו. |
| לא כואב. |
סגירת הפער בין המצוי לרצוי. |
^ לראש הדף
להלן כמה הסברים:
כשנשנה את התנאים שבהם אנחנו פועלים הדברים שאנו רוצים יקרו "כך מעצמם"
למדתי בקורס הכשרת המורים לטכניקת אלכסנדר כי כאשר אנחנו משנים את התנאים בהם אנחנו פועלים הדברים משתנים "כך מעצמם".
המורה בשיטת אלכסנדר לא מלמד אותך לקום ולשבת על כיסא, הוא לא מלמד אותך להתכופף וגם לא ללכת או לשכב, הוא מלמד אותך לשנות את התנאים שבהם אתה עושה את פעולות חיי היומיום – ישיבה וקימה מכיסא, עמידה, הליכה, התכופפות ושכיבה.
ולמה הכוונה בשינוי תנאים? מהם אותם תנאים שאותם עלינו לשנות? בתהליך השינוי דרך הגוף הפיזי באמצעות שיטת אלכסנדר בתנאים הכוונה לשינוי מלחץ לחופש, לשקט ולרגיעה, שינוי מתקיעות לזרימה, מנוקשות לשחרור, מחוסר שיווי משקל לשיווי משקל, לאיזון ולקואורדינציה.
חופש היא מילת המפתח וכאשר אנחנו לומדים להניח למתח השרירים המיותר אנחנו חוזרים לשקט הפנימי ולחופש שלנו שתמיד קיים בנו, ואנחנו אפילו לא יודעים כי הוא מכוסה בשכבות של "חומות הגנה" לשם הישרדות.
בתהליך השינוי נושרות קליפות הגנה אלה ואנחנו לאט לאט מגלים את הליבה – את מי שאנחנו, זהו "הסוד המתגלה" אליו התכוון מורי היקר אורי עשת בספרו "שיטת אלכסנדר הסוד המתגלה". כאשר אנחנו משנים את התנאים לתנאים יותר טובים יפעל הגוף בקלות תנועה והכאבים יפחתו ואף ייעלמו והשינוי הזה יקרה "כך מעצמו".
בפעילויות חיי היומיום - אנחנו לומדים לפעול במתח השרירים הדרוש לכל פעולה.
אנחנו לומדים להניח לשליטה של השכל – של המחשבה, ולאפשר למערכת האינסטינקטיבית שלנו שתמיד קיימת בנו ושלא איבדנו אותה, לחזור ולפעול. כאשר אנחנו מאפשרים את התנאים למערכת הזאת לפעול אנחנו חוזרים לפעילות קלת התנועה והנכונה לנו שהייתה לנו כילדים. אנחנו לא לומדים שום דבר חדש, אנחנו לומדים לחזור לפעילות שהייתה לנו בילדותנו.
לאורך האימונים האישיים שאני מאמנת פתאום הייתה לי "הארה" – גם באימון האישי כאשר אנחנו משנים את התנאים הדברים משתנים "כך מעצמם".
מהם התנאים כשאנחנו עוסקים באימון האישי? הערכה עצמית נמוכה, ביטחון עצמי מעורער, דימוי עצמי נמוך, אי לקיחת אחריות, חוסר מחויבות, שנאה עצמית, חוסר התלהבות, דחיינות ועוד ועוד (ראה בטבלה שלמעלה). למדתי שאלה הם שורשי ה"בעיות" של כולנו ברמה זאת או אחרת. כאשר נציף את הקשיים האלה, כאשר נתמודד איתם ונעבוד עליהם והם ישתנו וישתפרו נוכל להשיג את מטרותינו ביתר קלות ובכל תחומי החיים, והדברים יקרו "כך מעצמם".
מה בין גירוי לתגובה בשיטת אלכסנדר ובאימון האישי
מתוך ספרי: "מפריצת דיסק לפריצת דרך: ממשבר להתחלות חדשות" עמ' 278-275
(רכישת הספר רק אצלי ב-צור קשר)
שינוי התגובה לגירוי – קשר בין שיטת אלכסנדר למודל האימון האישי
בקורס האימון למדתי על מודל אפר"ת המציג את תהליך הגירוי-תגובה ומה שביניהם. זהו לדעתי הפתח לשינוי.
א פ ר ת הן ראשי תיבות של: אירוע, פרשנות, רגש ותגובה. אני מאמינה שאם נצליח ליצור שינוי בפרשנות שאנו נותנים לאירועים, ייווצר רגש חדש ובעקבותיו תגובה שונה שתיצור אירוע חדש – זהו הפתח לשינוי לדעתי.
מודל אפר"ת
פרשנות היא האופן שבו אנחנו רגילים להבין את האירועים. האירועים הם סדרה של נתונים אובייקטיבים. הפרשנות נוצרת כתוצאה מתבניות החשיבה שלנו – הפרדיגמות, שנרכשו על ידינו שלא במודע מהחינוך שקיבלנו , מניסיון ומחוויות חיינו. בעקבות הפרשנות נוצר הרגש ומגיעה גם התגובה. פרדיגמות המובילות לפרשנויות הן הרגלים של חשיבה והבנה.
מניסיוני האישי ממש לא קל לשנות הרגלים – לא קל לשנות את הפרדיגמות. לא קל לשנות את הפרשנות שלנו שבעקבותיהן היות שההרגלים והפרדיגמות מושרשים בנו שנים ארוכות. הם הופכים להיות חלק מאיתנו. הם הופכים להיות האישיות שלנו – המפה המנטאלית שלנו אשר דרכה אנחנו מפרשים את כל מה שאנחנו רואים. ההרגלים והפרדיגמות הם המוכרים לנו, הם "אזור הנוחות" וגם לעיתים "מלכודת הנוחות" שלנו והם שולטים בנו.
שיטת אלכסנדר מספקת כלים שבעזרתם נוכל לשנות את ההרגל – את הפרשנות – את הרגש ובסופו של דבר את התגובה לגירוי.
הכלים הם חמשת העקרונות. חמשת עקרונות אלה נטמעים בגופנו תוך כדי הלימוד החוזר ונשנה על התנועות הבסיסיות של חיי היומיום – ישיבה וקימה מכיסא, עמידה, התכופפות, הליכה, ושכיבה וכן במתן ההוראות והכיוונים.
טכניקת אלכסנדר נכנסת בין הגירוי והתגובה ומספקת לנו כלים לשנותה
זיהוי הפרדיגמה-תבנית החשיבה שמאחורי הפרשנות, שאנו נוהגים לפרש באופן אוטומטי, הוא זיהוי ההרגל השגוי הזה שלנו. ברגע שזיהינו את הרגל - את הפרשנות החוזרת ונשנית שלנו לאירועים מסוימים - אנחנו עוצרים. אנו מסבירים לעצמנו שאולי הפרשנות יכולה להיות אחרת. אולי האדם שמנגד לא בדיוק התכוון למה שאנחנו הבנו. מתבוננים בפרשנות שלנו ומנסים ליצור פרשנות אחרת. אנחנו מבחינים כי אנו עושים זאת היות שהערכת התחושה שלנו לקויה – אנחנו פועלים מתוך המוכר והרגיל שלנו שעלול להיות שגוי, וייתכן מאד שמה שאנחנו הבנו זה לא בדיוק מה שקורה. אז, אנחנו מנחים כיוון לעצמנו בעזרת הוראה שאנו נותנים למחשבה כאילו אומרים: "לא פרשנות זאת אינה מתאימה לנו – נשנה אותה". את הכיוון וההוראה אנחנו נותנים לפיקוד הראשוני – אותו מנגנון שאחראי על הפעילות הכוללת שלנו – הן של השרירים והאיברים השונים והן שלנו בכלל בכל התחומים – גוף, נפש, רוח ושכל.
בהתאמה למודל אפרת – עם שינוי הפרשנות משתנה גם הרגש שלנו כלפי האירוע, ואז נוצר שינוי גם בתגובה שלנו אליו.
זהו הקשר ההדוק שמצאתי בין שיטת אלכסנדר והאימון האישי ליצירת תהליך השינוי שבין הגירוי והתגובה.
עליי לציין כי כשלומדים לשנות הרגלי תנועה בגוף הפיזי הרבה יותר קל לשנות כל הרגל אחר כולל את הפרדיגמות שלנו. זאת היות שכבר עשינו שינוי כלשהו.
בדומה לשיטת אלכסנדר, באימון אנחנו נעשים מודעים לפרדיגמות שלנו - דפוס הרגלי החשיבה שלנו. אנו מפרידים בין הפרדיגמות שהן סדרת דעות לבין ה"אני" שלנו- המודעות, התודעה, המוח והרצון כדי שנוכל לזהות את הפרדיגמות. לאחר שנזהה אותן נוכל לקחת אחריות עליהן ומתוך האחריות הזאת לבדוק את מידת הרלוונטיות והתועלת שיש לנו מהן – רווחים והפסדים. רק לאחר מכן נוכל לבחור ולהחליט אם לאחוז בפרדיגמה, לשנות אותה או להגמיש אותה.
בשני המקרים הן בלימוד שיטת אלכסנדר והן באימון האישי זהו תהליך היות שלעולם ההרגל והפרדיגמה מחכים לנו בפינה. עלינו להכיר בכוחם ולהבין שהם שולטים בנו. ההבדל הוא שאנחנו כבר מודעים להם, ולכן עלינו לזהות אותם שוב, לעצור, להתבונן בהם ולא לתת להם לחזור ולהשתלט עלינו. בתהליך הזה מתעוררת הערנות בעזרתה אנו מזהים את ההרגלים/הפרדיגמות לפני שהם משתלטים עלינו ולאט לאט אנחנו משנים אותם להרגלים יותר מועילים לנו.
מניסיוני שילוב שיטת אלכסנדר והאימון האישי הוא שילוב מנצח!
רוצים לנצח את ההרגלים השגויים שלכם? את המחסומים שעוצרים אתכם מלהצליח? רוצים ללמוד לחזור להרגלים הטבעיים-אינסטינקטיביים שלכם ולחזור לשלמות שאיתה הגעתם לעולם? בסטודיו גילעד תרכשו כלים לשינוי ולשיפור.
רוצים?
התקשרו אליי או כתבו מייל לקביעת שיעור בשיטת אלכסנדר, אימון אישי או שניהם בהוד השרון,
ובואו!
טל: 054-6305672
דואל:
גילעד סטודיו לשיטת אלכסנדר ולאימון אישי - אתי סהר
הוד השרון
^ לראש הדף
|
|
