מאמרים התמודדות עם לחץ וחרדת בחינות חרדה שלפני בחינה בתי הבכורה הייתה מקיאה לפני כל בחינה בשנות הלימודים בתיכון. היא הייתה תלמידה טובה, אבל הייתה מתרגשת לפני כל בחינה מחדש. כיום היא לומדת לתואר שני ולאחר אחת הבחינות התקשרה אליי בהתרגשות ואמרה לי: "אימא, הייתה לי היום בחינה, נתקעתי במעלית לפני הבחינה ופחדתי שלא אספיק להגיע, אבל חילצו אותנו, למרות זאת הלכתי לבחינה רגועה ואמרתי לעצמי 'מה שיהיה יהיה' ולא נלחצתי כלל" היא הוסיפה ואמרה:"אני מפחדת שאכנס לשאננות". ההרגשה הזאת של הנינוחות הייתה זרה לה מאד. אין ספק שבאמצעות לימוד טכניקת אלכסנדר היא הפנימה את העקרונות של השיטה ולמדה "להניח" ובמקרה הזה להניח לחרדה שלפני הבחינה. גם אתם חרדים לפני כל בחינה? בבית הספר, באוניברסיטה או בחיים בכלל? אם כן, כדאי לכם ללמוד את טכניקת אלכסנדר היא תלמד גם אתכם "להניח"! לחץ וחרדה – חלק מהמציאות היומיומית אורח החיים המודרני המהיר והמשתנה ללא הרף חושף את רובנו להרבה מאד מצבים של אי-וודאות: המצב הביטחוני, קשיים כלכליים והלחצים בעבודה – התחרות, קשיי הקיום ואתגרי ההישרדות גורמים לחלק מאיתנו לעיתים להגיע למצב של תשישות ותסכול אשר מובילים לא פעם לתחושת לחץ וחרדה. המתח, הלחץ, החרדה והכעס הם חלק מהמציאות היומיומית שלנו וחלק אינטגרלי של חייהם של רוב האנשים כיום. לחצים אלה מכבידים על הגוף ועל הנפש. מצבי לחץ וחרדה מתמשכים עלולים לגרום להתפתחות מחלות כרוניות, לכשל המערכת החיסונית, לבעיות בתפקוד המיני, להתקפי לב, לסוכרת ועוד. הפרת האיזון במערכות הגוף מתח, חרדה, עומס ולחץ הם תופעות שמתגברות לאחרונה בקרב האוכלוסייה המערבית והופכות להיות גורם מכריע למחלות. גוף ונפש הם מכלול אחד ובעיה באחד מהם גוררת בעיה בשני. תחושות של מתח, חרדה, לחץ וכעס גורמות להפרת האיזון במערכות הגוף, להפרת שיווי המשקל הדרוש לקיומם התקין של התהליכים הביוכימיים בגוף ולשיבוש הממסרים השונים האמורים 'לתפעל'' את המערכות בגוף. הבעיה: המנגנון הביולוגי שלנו לא השתנה מאז אבותינו שחיו בסביבה שאינה משתנה הבעיה היא שהמנגנון הביולוגי שלנו לא השתנה באופן משמעותי מאז שאבותינו הקדמונים חיו חיים פשוטים בסביבה שאינה משתנה. בחיים ההם היו דרושים להם לשם קיומם האינסטינקטים הפיזיים האוטומטיים אשר כיום אינם מתאימים יותר לנסיבות חיינו. גם ניסיונם של הורינו וסבינו אינו יכול לספק יותר את המודל שלו אנו זקוקים כדי להסתדר בחיים המודרניים. אם בחברה הקדומה "להילחם או להיכנע" הייתה התגובה הרפלקסיבית לאיום הרי שלחברה המודרנית זה כבר לא מתאים. מה שחסר במנגנון הביולוגי - יכולת התגובה לעולם המשתנה במהירות בחברה המודרנית רובנו הפנינו את התגובות העצביות והפיזיות המאסיביות האלו נגד עצמנו ובכך אנו גורמים לעצמנו אי נוחות פיזית, סבל ואומללות. להערכת העוסקים בשיטת אלכסנדר מה שחסר לנו במנגנון הביולוגי המקורי שלנו הוא היכולת להגיב בצורה נאותה לעולם המשתנה במהירות. הבעיות הנגרמות כתוצאה מלחץ הן רבות: כאבי גב כרוניים, בעיות במערכת העיכול, בעיות נשימה ודיבור, כאבי ראש כרוניים, בעיות עצבים, דיכאונות, התמכרות לסמים, לאלכוהול וכדומה וכן מחלות לב. מהו לחץ? לחץ הוא יחס הגומלין בין גירוי שאותו אנו חווים כאיום על קיומנו לבין תגובתנו לגרוי זה. תחושות הלחץ והחרדה הן תגובות טבעיות למצבי איום, לדוגמה מצב של בחינה. חרדה ברמה מתונה מסייעת להתמודד בצורה מאורגנת וטובה עם האיום - המבחן, אלא שכאשר האיום יותר גדול נוצר לחץ רב שפוגע בתפקוד. מנקודת מבטה של שיטת אלכסנדר הלחץ עצמו אינו הבעיה, הבעיה היא שאנחנו מגיבים ללחצים של החיים המודרניים בדרך שהתרגלנו אליה, ושהיא לעיתים שגויה ומזיקה לנו. חרדת הבחינות – דפוס של לחץ בחברה המודרנית אחד מדפוסי הלחץ בחברה המודרנית היא חרדת הבחינות. מבחנים הם חלק בלתי נפרד מחיי היומיום של הילד, המתבגר והמבוגר בחברה המודרנית. הבחינות משמשות בסיס לקבלת החלטות לאורך כל חיינו ולקידומנו. לכן, אין פלא כי רבים מאיתנו חווים חרדת בחינות. התנהגות של חרדת מבחן עלולה להתעורר כאשר מאמינים שהיכולות השכליות שלנו נבחנות ומוטלות בספק. סימפטומים של חרדת בחינות המושג "חרדת בחינות" מתאים למגוון רחב של סימפטומים ותופעות המופיעות במצבי מבחן. התופעות עלולות להופיע בתהליכי הלמידה לקראת הבחינה, והן עלולות להתעצם עם התקרבות מועד הבחינה. יש הטוענים כי חרדת הבחינות מורכבת משני גורמים מרכזיים: האחד - גורם העוררות הרגשית שהוא תחושת המתח, החרדה והסימפטומים הגופניים המתלווים לבחינה או ללמידה לקראתה והשני - הדאגה המתבטאת במחשבות של הכישלון ותוצאותיו. הלומדים החרדים עלולים לפתח אחד או יותר מהסימפטומים הבאים: בתחום הגופני – סחרחורת, בחילה, הזעה מוגברת, פעימות לב חזקות, רעד וכאבי בטן, בתחום הרגשי – תחושה של מתח פנימי, חוסר שקט, פגיעה בדימוי העצמי ובערך העצמי. לעיתים הדבר מלווה בהרגשות של ייאוש ואכזבה עצמית. בתחום הקוגניטיבי-החשיבתי עלולים להופיע קשיי קשב וריכוז, קשיי היזכרות, קשיים בהבנת הנדרש בבחינה וקשיים בביטוי המחשבות באופן מאורגן ובתחום ההתנהגותי – נטייה לדחייה של למידה או של הכנת עבודות או הימנעות, הגזמה בלמידה או חוסר למידה. על פי רוב חרדת הבחינות פוגעת בהישגים שלנו. אפשר בעזרת לימוד טכניקת אלכסנדר לשנות את התגובות למצבי הלחץ והחרדה החרדה מוגברת ומועצמת על ידי התחושות הגופניות האוטומטיות המורגלות והמותנות מחד ועל ידי המחשבות הנלוות לתחושות אלו. את המציאות של עצם קיום המבחן איננו יכולים לשנות, אך בראייתה של טכניקת אלכסנדר נוכל ללמוד לשנות את התגובות הגופניות המורגלות האוטומטיות ואת הפרשנות של המחשבות שלנו למצב מעורר חרדה. שיטת אלכסנדר יכולה לעזור לנו בשינוי דפוסי הרגלים איך אנו יכולים לעשות זאת? שיטת אלכסנדר יכולה לעזור לנו. הטכניקה עוסקת בשינוי דפוסי הרגלים שאותם אימצנו לעצמנו ומסייעת לנו לחזור להרגלים האינסטינקטיביים- טבעיים עמם נולדנו. בשינוי דפוסי הרגלים אנו כוללים גם את שינוי דפוסי החשיבה. אנחנו מפתחים ערנות לקשר שבין דפוס החשיבה והתגובה הפיזית, לומדים לעצור ולבחור בדרך חשיבה שונה באמצעות הנחיית הכיוון. הרפלקס המותנה – מודעות לקשר בין הגרוי, התחושה לגרוי והתגובה הרצויה פרופסור ג'ון דיואי כותב בהקדמה לספרו של אלכסנדר "השימוש בעצמי" כי: "פבלוב הפך את רעיון הרפקלס המותנה לנחלת הכלל וכי עבודתו של אלכסנדר מרחיבה ומתקנת את הרעיון. היא מוכיחה שיש הרגלים אורגניים וגישות בסיסיות ומרכזיות, ואלו מתנים כל פעולה שאנו מבצעים, כל שימוש שאנו עושים בעצמנו. מכאן שרפלקס מותנה...מצוי ...בתנאים מרכזיים בתוך האורגניזם עצמו" (עמ' 13)*. התניה מוגדרת כקשר אוטומטי ובלתי מודע הנוצר בין גירוי מסוים לתחושה המתעוררת בנו. בעבודה בטכניקת אלכסנדר אנחנו לומדים להיות מודעים לקשר הזה, לעצור את האוטומטיות שלו, להשהות את התגובה ולבחור בתגובה רצויה לנו. לימוד שהוא התנסות לימוד הטכניקה הוא בהתנסות ובחוויה, והוא מלווה במגע יד עדין ומכוון של המורה ובהסבר מילולי. ההתנסות היא ההיבט של ההתנהגות והדיבור הוא ההיבט הקוגניטיבי של החשיבה. באמצעות הלימוד ההתנהגותי-התנסותי אפשר להשפיע על ההרגלים וההתניות. כיצד תסייע לנו שיטת אלכסנדר? היא תעורר את הערנות לזיהוי התחושות הגופניות המתלוות לחרדה והיוצרות אותה. באמצעותה נלמד לזהות מחשבות טורדניות היוצרות חרדה, לעצור מחשבות אלו ולהחליפן במחשבות אחרות מכוונות ויותר חיוביות אשר גורמות לתחושות גופניות נינוחות ורגועות אשר כתוצאה מהן תגדל ההנאה והשמחה. אנו נלמד את הדרך שבה אנחנו יכולים לשחרר מתח מיותר ולהרגע – כמו כל לימוד יש להתמיד בו לאורך זמן כדי שיהיה אפקטיבי. שיטת אלכסנדר מספקת כלים להתמודדות במצבי לחץ וחרדה שאותם כדאי לאמץ. אנחנו מזמינים אתכם לתהליך של יציאה מהלחץ, טל: 054-6305672 * פ.מ.אלכסנדר,(2005, מהדורה ראשונה 1932), השימוש בעצמי טכניקת אלכסנדר. תרגום מאנגלית עפרה ברלך, ירושלים: הוצאת כרמל |
| • גילעד - סטודיו לשיטת אלכסנדר ולאימון אישי (קואצ'ינג) • טלפון: 054-6305672 • אתי סהר • הוד-השרון • |
| כל הזכויות שמורות לסטודיו גילעד © 2013 • הצהרת נגישות • האתר עוצב ונבנה על ידי |  |
